הישראלים משקיעים חלק מכספם בצורה לא כל כך רציונאלית, כך עולה ממחקר חדש של חוקרים מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית. החוקרים בדקו את הבחירה של המשקיעים בין השקעה במסלול של פק"מ (פיקדון קצר מועד) להשקעה במסלול של מק"מ (מלווה קצר מועד) וגילו, שהמשקיעים הישראלים מעדיפים להשקיע את כספם בפיקדון בנקאי סגור (פק"מ), למרות שהרווח במסלול זה נחות לעומת המק"מ.

הריבית בהשקעה בפק"מ נמוכה מאד והכסף סגור לפרק זמן קצוב. את המק"מ המדינה מנפיקה בבורסה וניתן למכור ולקנות אותם בכל יום בו מתקיים מסחר. למרות היתרונות של המק"מ, ריבית הגבוהה, במונחים שנתיים, ב-2%, והנזילות, בוחרים הישראלים להמשיך ולהשקיע בפק"מ, למרות ששבירתו לפני הזמן הנקוב גוררת עימה תשלום קנס לבנק, שמחסל את מעט הריבית שהוא נושא.

החוקרים, פרופ' גלאי וד"ר שדה, מסבירים את אי הרציונאליות של המשקיע הישראלי במה שהם מכנים בשם "אפקט בת היענה". החוקרים התבססו על נתונים מהשנים 1999-2002, שהתקבלו מהמערכת הבנקאית בישראל וגילו, כי רבים בתקופה הנדונה העדיפו פיקדונות סגורים לשנה, למרות שהתשואה על המק"מ הייתה באופן מובהק וסטטיסטית גבוהה יותר.

ההסבר - התנודות במחיר המק"מ. משקיע, שקנה מק"מ לשנה עם תשואה של 4%, יראה בחשבון שלו כל תנודה במחירי המק"מ. אם למשל הריבית במק"מ עלתה לאחר תקופה מסויימת ל-5%, יירשם ערך האחזקה בנייר לפי המחיר החדש, כלומר הנמוך יותר, למרות שבפועל, אם המשקיע ימכור את המק"מ בתום שנה, הוא יקבל בכל מקרה תשואה של 4%, יותר מהתשואה שיקבל על הפק"מ.

ההבדל הוא שאת תשואות הפק"מ אין הוא רואה, הן לא מופיעות בשום מקום ולכן אין הוא יודע מה גורלן.

הבנקים גוזרים קופון
הבנקים. כן, שוב הבנקים אשמים. הבנקים נהנים מאד מההשקעה בפק"מ, מיליונים רבים של משקי בית ואחרים מושקעים בבנקים בריבית ריאלית אפסית. את הכסף הזה הבנקים נותנים באשראי יקר, או בהלוואות בריבית הרבה יותר גבוהה. המרווח – הפער בין ריבית הזכות לריבית החובה במסלולים אלה, יכול להגיע ל-4 ואפילו ל-5 אחוזים.

אבל גם המשקיעים ראויים לביקורת. אין שום סיבה להעדיף את הפק"מ על המק"מ. להיפך, מומלץ בזה לכל קוראינו הנאמנים לרכוש בכסף פנוי מק"מ ולא להפקיד את הכסף בפק"מ. זאת המלצה ברורה ופשוטה ולא כרוכה בשום סיכון